שמחה אופפת את תקופת קדם הנישואים, אך אל לזוג לשכוח שחתונה הינה כריתת הסכם חוזי של שותפות ביניהם- בחייהם החדשים יחד וברכושם.
הסכם ממון מעלה קונוטציה שלילית. אולם, נכון יותר לראותו כביטוח לעתיד, המונע ויכוחים מניפולציות והתניות במידה ונישואים יעלו על שרטון. בהסכם יקבע איך וכיצד יתחלק רכוש הזוג (בין אם רכוש שהיה ברשותם או אחד מהם, לפני החתונה ובין אם נצטבר בזמן הנישואים).

כיום, חוק יחסי ממון בין בני זוג, קובע כיצד יחולקו נכסי הנשואים משפקעו נישואיהם- במידה ואין הסכם ממון חתום כדין. ואלה עיקריו:

סעיף 4 "אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקניינם של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני"- אלא אם הוסכם אחרת מפורשות או במשתמע.

סעיף 5 – שמפרט על זכויות הצדדים ברכוש עת פקיעת הנישואים כלהלן:

(א)   עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן זוג זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –
(1)   נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין.
(3)   נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם."

לכל חוזה יש לתת לו תוקף משפטי בכך שיחתם במעמד נוטריון, וכך גם הסכם ממון. אולם, עדיף שהחתימה על הסכם הממון תעשה בבית משפט למול שופט המסביר לצדדים בדבר תוכן ומהות ההסכם ובכך מקנה לו תוקף מחייב של פסק-דין.

הסכם ממון מאפשר לצדדים ביטחון והכרה שנישואיהם מבוססים על אהבה ולא על מניעים כלכליים, ובכך הוא מקנה לזוג את האפשרות לצאת למסע חדש ומשותף יחד באופן טהור ויהווה התחלה נהדרת לחייהם המשותפים.

חשוב לציין שבכתיבה וניסוח של הסכם ממון רצוי להיעזר בעו"ד העוסק דיני המשפחה, שהינו בעל ידע בנושא ויכול למצות את רצונות הצדדים באופן מייטבי.