טקס חתונה יהודי - צעד אחר צעד
2,327 צפיות
נכתב על-ידי חתונה בהזמנה ב03 אוגוסט 2015 14:45

טקס הנישואין צריך להיות נקודת השיא של האירוע כולו. זהו טקס מסורתי אשר יהודים במשך כל הדורות הקפידו בו על הפרטים והדקויות מתוך רצון להרגיש חלק מאותה מסורת רבת שנים של המשפחה היהודית ומתוך חובת השתייכות והזדהות עם בניין בית יהודי המבוסס על יסודות מוצקים מן העבר.

על מנת שהטקס יהיה בעל משמעות לבני הזוג אנו מציגים בפניכם את מהלך הטקס תוך שילוב של הסברים, טעמי מנהגים ועצות ידידותיות.

המלצה חמה - רצוי ללמוד את מהלך הטקס יחד, שני בני הזוג לפני החתונה על מנת שהטקס יהפוך למשמעותי הרבה יותר. הכנה נכונה תעצים את תחושת השמחה והקרבה בין הזוג הצעיר ובין המסורת רבת השנים של טקסי הנישואין. כיצד הולכים לחופה המנהג המסורתי באשר להליכה חופה הוא שהחתן והכלה אינם פוסעים לבדם, כי אם מלווים בהוריהם המכונים "שושבינים".

מקור המנהג

א. חתן דומה למלך וכן הכלה ועל כן אין ראוי שילכו לבד.
ב. המדרש מספר שלאחר בריאת האישה ליוו המלאכים את האדם הראשון לקראתה. ישנם למעשה שלוש אפשרויות שונות להליכה לחופה:
א. הורי החתן מלווים את החתן והורי הכלה מלווים את הכלה.
ב. שני האבות מלווים את החתן ושתי האימהות מלוות את הכלה.
ג. החתן והכלה צועדים לבדם אל החופה .

הצעה ידידותית

יש משמעות עמוקה לעובדה שהורי החתן והכלה מלווים אותם לחופה, יש במהלך זה הרבה מן הסמליות בה נפרדים ההורים מילדיהם. הדבר מרגש מאוד וברוב המקרים חשוב מאוד להורים.

כדאי להתחשב בנתון זה ולהסכים ללכת עם ההורים לחופה ולא לצעוד לבד. כיסוי הכלה בהינומה בחתונה המסורתית מקובל שהחתן עם מלוויו-שושביניו, ניגשים אל מקום מושב הכלה ומכסים אותה בהינומה. יש מסבירים שהוא זכר להתעטפותה של רבקה אמנו בצעיף (כביטוי לצניעות) כאשר ראתה את יצחק בעלה המיועד ויש שמסבירים שזהו סימן לפסוק "ופרשת כנפך על אמתך" (מגילת רות).

יש הנוהגים לברך את הכלה בברכה שהתברכה בה רבקה בצאתה מחרן: "אחותנו, את היי לאלפי רבבה". ברכה זו צופה לעתיד ומברכת את הכלה במזל וברכה. (יש נוהגים שהחתן ישאל את הכלה אם היא מסכימה להינשא לו, ואחרי תשובתה החיובית מכסים בהינומה).

אשר על כן, כיסוי ההינומה ייעשה בצורה הבאה: אם החתן הגיע ראשון אל החופה מלווה בשושביניו או בהוריו, אזי כשתגיע הכלה בלוויית שושביניה מרחק כמה צעדים לפני החופה, יצא החתן על מנת לכסותה בהינומה. אם החתן והכלה צועדים יחד אל החופה, בהגיעם סמוך לחופה יעצרו לרגע, ואז בהדרכת הרב יכסה החתן את הכלה בהינומה כאמור.

הצעה ידידותית

מאחר והכלה מכסה את פניה במשך כל שלבי הטקס יש לדאוג כי כיסוי ההינומה יהיה שקוף ואוורירי על מנת שהכלה תוכל ל ליהנות ולהשתתף. כיצד עומדים בחופה? הגענו לחופה - כיצד עומדים? החתן והכלה ניצבים במרכז כאשר הכלה לימינו של החתן. הורי הזוג גם הם ניצבים במעמד המרגש תחת החופה עם ילדיהם.

תחת החופה עומד גם הרב עורך הקידושין וכן שני עדים אשר צריכים לראות את נתינת הטבעת על ידי החתן לכלה (עדים אלו יכולים לעמוד בצד החופה ולהתקרב בעת נתינת הטבעת). אף שמבחינת ההלכה די לבני הזוג לבדם לעמוד תחת החופה, מנהג יפה הוא לשתף את ההורים ברגעים מרגשים אלו.

מלבד זאת יש הרבה מן הסמליות בעובדה שההורים אשר הביאו את צאצאיהם עד הלום מלווים את הזוג הצעיר בדרכו לבניית בית חדש.

שילוב הדורות, הדור הקודם עם הדור הצעיר בעת בניית הבית מסמל את התשתית האיתנה עליו מונחים יסודות המשפחה ההולכת ומתהווה. גם במעמד זה קיימות שתי אפשרויות: א. שני האבות לצידו של החתן ושתי האימהות לצידה של הכלה ב. הורי החתן לצדו והורי הכלה לצידה.

הצעה ידידותית

כל אחד מהקרובים יעמוד לצד של מינו. 2. לא יעמדו ילדים קטנים או אנשים רבים מדי מתחת לחופה כי הם עלולים לגרום לדיבורים והפרעות במהלך הטקס. ברכות האירוסין והקידושין המושג ברכה - כאשר יהודי מברך הרי הוא מבצע שתי פעולות במשפט אחד. 1. ממליך את ה' כמלכו וכמלך העולם כולו. 2. מודה לה' על טובו הגדול אשר גמל לו בפרט ולעולם כולו בכלל.

מקובל ביהדות להודות ולברך על כל פעולה , מקרה או תוצאה אשר קורים לאדם. "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה" הברכה הראשונה - פרי הגפן : ברכה זו מוכרת לכולנו מן הקידוש בליל שבת או יום טוב. היין משרה אווירה חגיגית לאירוע ונוסך בו ארשת של חשיבות ויוקרה.

זוהי האווירה שאותה אנו רוצים לשוות ליום השמח ביותר בחיינו. הברכה השנייה - ברכת האירוסין : בברכה זו אנו מודים לה' על שאפשר לנו לחיות עם נשותינו האהובות על פי חוקי היהדות לאחר טקס החופה והקידושין.

השורש ק-ד.-ש החוזר על עצמו מבטא את העובדה כי השקפתה של היהדות היא שחיי האישות בין בעל ואשתו הם חיים של קדושה ומצווה.(בניגוד לנצרות לדוגמא הרואה בחיי אישות חטא וכניעה לתאוות הגוף). שתיית היין לאחר הברכות החתן שותה מגביע היין ואמה של הכלה נותנת לה לשתות מאותו גביע. בשלב זה הזוג אינו נחשב לזוג נשוי, ולכן אם הכלה נותנת לבתה לשתות ולא החתן.

מעשה הקידושין - ענידת הטבעת לאחר שתיית היין ובהנחיית הרב מסדר הקידושין עונד הח תן את טבעת הנישואין על אצבעה של כלתו. לפני ענידת הטבעת על החתן לומר את המשפט הבא:
"הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל"

הלכות

1. הלכתית יש להקפיד שבטבעת לא יהיו אבני-חן, יהלומים וכדומה.
2. החתן צריך לקנות את הטבעת מכספו ולא מכסף הכלה או הוריה.
3. נהוג שהחתן עונד את הטבעת ביד ימין שלו על אצבע יד ימין של הכלה.
4. שני העדים צריכים להיות נוכחים מתחת לחופה, צופים על מעשה הקידושין. נהוג לייחד אותם ולומר שהם העדים בלבד.
5. לפני ענידת הטבעת אומר החתן את המילים:  "הרי את מקודשת לי בטבת זו כדת משה וישראל"

הטעמים לטבעת

יש הרואים את הסמליות בצורה העגולה של הטבעת כרומזת על מעגל החיים, על הגלגל החוזר בעולם. דורות הולכים ודורות נולדים ואנו כאן יוצרים סוג חדש של קשר. משמעות הדבר היא כי הזוג הניצב תחת החופה אינו בודד בעולם וכי הוא חוליה נוספת בשרשרת הדורות הארוכה והיציבה של עם ישראל לדורותיו. "הרי את מקודשת לי בטבעת זו"
באמירת מילים אלו מתקדשים בני הזוג ומקבלים על עצמם חיי נישואין המבוססים על קדושה ואהבה. בענידת הטבעת הופכים בני הזוג למשפחה נוספת בישראל המחזקת ומבססת את העם היהודי כולו.

הצעה ידידותית

לבקש מחבר או קרוב להזכיר ולוודא שהחתן מביא את הטבעת לטקס הנישואין. כבר היו מקרים בעבר בהם שכח החתן את הטבעת בביתו ... הכתובה לאחר ענידת הטבעת נוהגים לקרוא את הכתובה בקול רם על מנת ליצור הפסק בין שני חלקי טקס הנישואין ולהפסיק בין ברכות האירוסין ובין ברכות הנישואין. הכתובה הינה מסמך משפטי אשר גובש על ידי חז"ל ובו מתחייב הבעל לדאוג לאשתו לכל מחסורה מתוך חיים של אהבה ונתינה.

הצעה ידידותית

ניתן לקרוא את הכתובה בעברית, כדאי לבקש מהרב המחתן לעשות זאת ואז הקהל חש שותף. על פי ההלכה אסור לכתוב סכום גבוה מדי בכתובה, ולכן אנו ממליצים על סכום עם משמעות סמלית כגון גימטריות למיניהן וכדו' . אין חובה לקרוא את סכום הכתובה בקול רם ולכן אין לחשוש לכתוב סכום נמוך. ברכות הנישואין - שבע ברכות לאחר קריאת הכתובה מברכים שבע ברכות אשר נקראות "ברכות הנישואין" או בפי העם "שבע ברכות" שבע הברכות דנות בנושאים שונים אשר מתחילים בזוג הראשון אשר היה בעולם אדם וחוה בגן העדן, תוך כדי תיאור השמחה אשר שררה שם, ממשיכים בשמחתה של ארץ ישראל על קיבוץ בניה, שמחה המתוארת כשמחת האם על שובם של בניה מן הגלות ומסיימים בתקוה כי גם בדורנו נזכה שהשמחה תשרה ברחובות ירושלים בירתה הנצחית של ארץ ישראל ועם ישראל.

בברכות אלו המילה המנחה היא "שמחה". מילה זו מתארת את המצב שבו אנו נמצאים היום בשעת הנישואין. בקושרנו את שמחת החתן והכלה הנוכחים בהווה עם השמחה בעבר ועם השמחה לעתיד אנו מדגישים כי הבית הנבנה הוא חוליה אחת בשרשרת ארוכה של דורות אשר החלה בבריאת העולם ותמשיך בעזרת ה' עד הגאולה השלמה, אז תשרור שמחה אמיתית ומתמדת בארץ ישראל.

הצעה ידידותית

אם רוצים לכבד בני משפחה, קרובים או חברים טובים בטקס, ניתן לתת להם לקרוא חלק מן הברכות.
אם עושים זאת חשוב להקפיד על שני דברים :
1. יש להחליט מראש מיהם המכובדים, ולהודיע לרב על מנת שיזמין אותם לברך בצורה מכובדת ומסודרת.
2. על מנת לא להביך אותם כדאי להודיע להם מראש על כוונתכם ולבקש מהם לקרוא את הברכה שאותה הם אמורים לקרוא בקול לפחות פעם אחת קודם לטקס עצמו על מנת שהברכה תיאמר בצורה נכונה וברורה.

שבירת הכוס לאחר קריאת שבע הברכות שובר החתן ברגלו כוס זכוכית. לפני שבירת הכוס אומר החתן פסוק מתהילים: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרך אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי"

טעמי המנהג

בימי קדם מקובל היה לשבור חפץ יקר או נדיר כביטוי על העצב השוכן תמיד בליבנו בגלל העובדה כי בית המקדש המרכז הרוחני היהודי עדיין חרב.

המקור לשבירת כלי יקר בעת שמחה מופיע בתלמוד הבבלי במסכת ברכות ושם מסופר על אחד מחכמי התלמוד אשר חגג מסיבה לבנו וכאשר ראה כי המשתתפים במסיבה שמחים ביותר הביא כוס יקרה ושברה במתכוון לעיניהם. מעשה זה הכניס מעט עצבות וכובד ראש בשעת המסיבה. דרך אקט "השבירה" אנו מתחברים להיסטוריה היהודית לדורותיה, לסבל היהודי במשך הדורות, וכן לקרובי המשפחה שלא זכו להיות נוכחים בשמחה זו.

שבירת הכוס עוזרת לנו להיזכר בעובדה שאף שאנו שמחים בשמחתנו הפרטית, אנו חלק מעם אשר עדיין סובל ומעולם אשר עדיין אינו שלם. ישנו ערך רב בשימת לב שכזו דווקא ברגעים המשמחים ביותר.

הצעה ידידותית

מנהג זה שכתרים רבים נקשרו לו אם כזכר לחורבן ואם כרצון להרצין במקצת את האווירה נחשב אצל רבים כ"מסמר" החתונה. אעפ"י שבמקומות רבים נהוג לשבור את הכוס באמצע החופה, אנו ממליצים לעשות זאת בסופה, כיון שאחריה קשה להשקיט את הקהל ממחיאות-הכפיים, הצעקות והשריקות שמתלוות לשבירת הכוס.

סוף דבר: לצערנו טקס הנישואין האמור להיות פסגת הקשר בין החתן והכלה ואחד משיאי הערב הופך לדבר מה שחייבים לעשותו בלי לתת תשומת לב מרובה לפרטים.

זוגות רבים אינם לומדים את משמעות המנהגים ואינם באים מוכנים כראוי למעמד הרציני. אני ממליצים להקדיש זמן מחשבה ולמידה (רצוי ביחד) ולעבור ולחזור על סדר הנישואין, על מנת שברגע האמת יוכלו בעלי השמחה להבין ולהיות שותפים אמתיים במעמד המרגש.

ישנם שני קטעים לפחות בהם החתן צריך לצטט משפטים שונים (ענידת הטבעת ושבירת הכוס) רצוי לנסות וללמוד את המשפטים הללו בעל-פה על מנת שיוכל לזרום עם הטקסט ולא להילחם בו. לחילופין, כדאי לבקש מהרב להכין קודם לטקס את הטקסטים הנ"ל כתובים על מנת להשיג את אותן תוצאות

מאמרים נוספים
+ אחרי החתונה
+ אטרקציות בחתונה
+ אטרקציות לאירועים
+ איך מגיעים?
+ איפור
+ אירועים קטנים
+ ארגון ברית /בריתה
+ בגדי חתן
+ המסיבות שלפני...
+ הפקות
+ טבעות ותכשיטים
+ ירח דבש
+ מוזיקה
+ מסורת והלכות
+ מקום האירוע
+ מתנות לחתונה
+ עיצוב שיער
+ ציוד לאירועים
+ צילום
+ צעד אחר צעד וגם קצת טיפים...
+ קייטרינג ואלכוהול
+ רשימות מוזמנים
+ שמלות כלה
+ תקציב החתונה
  • על מנת שנוכל לשחזר את הסיסמא עליכם להכניס את כתובת הדוא"ל שלכם :

    דוא"ל