יש נוהגים, שעד לתחילת הטקס הכלה יושבת ב"כסא הכלה" (כסא מיוחד, או כסא רגיל שכוסה בבד לבן מקושט בירק ובפרחים) ומקבלת את פני מברכיה .באותו זמן יושב החתן בפינה אחרת של אולם הנישואין, עם הרב ועם שני העדים. הרב עובר על הכתובה, ובודק אם היא מנוסחת כהלכה. ברוב המקומות החתן והעדים גם חותמים בשעה זו על הכתובה, בנוכחות הרב.

סדר ההליכה אל החופה:  החתן עומד תחת החופה לבדו, ורק אחר - כך מצטרפת אליו הכלה. שני השושבינים מובילים את החתן אל הכלה, ולאחר שהחתן מכסה את הכלה בשובל ההינומה, מובילים אותו השושבינים אל החופה. כאשר החתן כבר נמצא תחת החופה, מובלת לשם גם הכלה, על-ידי שושבינותיה.
מה הם "שושבינים"?  "שושבין" פירושו חבר, או ידיד. שושביניו של החתן הם בדרך-כלל אביו ואבי הכלה, אך הם יכולים גם להיות שני גברים אחרים. שושבניות הכלה הן שתי האמהות, או שתי נשים אחרות שהכלה בוחרת. רבים נוהגים, כיום, שכל אחד מבני הזוג מובל אל החופה על-ידי הוריו: הכלה על-ידי אמא ואביה והחתן על-ידי אמו ואביו.

האם מותר להורים גרושים להיות שושבינים?  יש מקפידים, כי את התפקיד ימלא רק זוג אשר חיי נישואיו יכולים להוות דוגמא טובה ובריאה לזוג הצעיר. מותר לוותר על הקפדה זו, אם קיומה עלול לפגוע ברגשות ההורים. חשוב לזכור שאפשר, בהתייעצות עם הרב, למצוא לכל בעיה פתרון הולם.

תפילת הכלה: בשנים האחרונות פשט מנהג, לפיו הכלה אומרת בלחש תפילה מיוחדת בעודה יושבת ב"כסא הכלה" לפני הליכתה אל החופה. ישנם נוסחים שונים לתפילה זו, והם מועברים בדרך כלל מכלה אחת לרעותה.

כיסוי פני הכלה : פני הכלה נשארות מכוסות, מרגע שהחתן מעביר מעל ראשה את שובל ההינומה ועד לאחר שבירת הכוס. יש נוהגים, שבעת שהחתן מכסה את פני כלתו מברכים אותה הרב והקהל בברכה שנתברכה בה רבקה אמנו (בראשית, כ"ד, ס'): "אחותנו, את היי לאלפי רבבה, ויירש זרעך את שער שונאיו". את החתן מברכים: "ייתן ה' את האשה אל ביתך כרחל וכלאה, אשר בנו שתיהן את בית ישראל" (מגילת רות, ד', י"א).

מדוע צריכות פני הכלה להיות מכוסות? מטעמי צניעות. כמו רבקה אמנו, שכסתה את פניה בצעיף בראותה את יצחק לראשונה (בראשית, כ"ד, ס"ה). אבל אין צורך להסתיר את הפנים באופן מוחלט. בד ההינומה יכול להיות דק מאוד, ומרושת, כך שפני הכלה ייראו היטב מבעדו.

האם חייבת הכלה לכסות את שיער-ראשה במשך כל מסיבת החתונה?  המחמירים נוהגים שכן. אבל בדרך-כלל נחשבת הכלה לאשת-איש רק למחרת נישואיה, ורק מאז ואילך היא חייבת בכיסוי ראש.

האם כיסוי הראש לאחר הנישואין הוא חובה, או זכות?  זוהי חובה, הנלמדת מתוך התורה ומבוארת בספרי התורה שבעל-פה.

האם מצווה על האישה לגלח את שיער ראשה?  לא. גילוח שיער האישה לאחר הנישואין אינו אלא מנהג, הקיים רק אצל פלג קטן ומסויים מאוד. רבנים רבים כבר הביעו התנגדות פומבית למנהג זה, וכיום הוא נעלם כמעט לחלוטין.
לאחר שהחתן מכסה את פני הכלה בהינומה השושבינים מובילים אותו אל החופה, ואחר כך אותה. כל אותו הזמן, התזמורת מנגנת והקהל משמח חתן וכלה בריקודים ובשירה.  החזקת נרות דולקים בידי השושבינים  היא מנהג, אשר יש מייחסים אותו לקשר בין טקס הנישואין ובין מעמד מתן תורה: הנרות מסמלים את הברקים והלפידים, שהאירו בהר סיני במתן תורה.  השלכת זרעוני - חיטה, או פיסות קטנות של נייר צבעוני, על החתן ועל הכלה  היא מנהג המוני. הזרעונים (או תחליפיהם) הם סמל לשפע הברכה, שהנאספים מייחלים כי תשרה על בני הזוג.

האם חייבות הכלה ושושבינותיה לערוך "הקפות" סביב החתן, תחת החופה?  לפי מנהג האשכנזים, מקיפות הכלה ושושבינותיה את החתן בין שלוש לשבע פעמים. משמעותו של מנהג זה כמו משמעותם של מנהגים קודמים אחרים, מוסברת בספרי הקבלה. כלה שה"הקפות" הללו עלולות לגרום לה אי -נוחות, יכולה לפנות אל הרב לפני החתונה ולבקש לוותר על מנהג זה.